ביקור סטודיו אצל הצייר בעז נוי
חיפה שבפנים
בעז נוי (44), בוגר לימודי ארכיטקטורה באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים (2003) והשתלמות ב Ecol La-Villete בפריז (2001), חי ויוצר כיום בעיר התחתית בחיפה. הוא נמנה בין מקימי ״האגף גלריה לאמנות״ וגלריה ״שער 3״. כמו כן, הוא שותף במגוון מיזמי אמנות ומפעלים חברתיים בעיר חיפה. נוי מיוצג על-ידי גלריה רוזנפלד.
נוי בסטודיו שלו. 200 מ"ר של חלל מרווח ומואר.
חלל הסטודיו הנעים והביתי של נוי נמצא ברחוב הנמל בחיפה, אזור שידע גאות ושפל לא פחות מהים שלצידו. מהתקופה העות׳מאנית, דרך המנדט הבריטי ועד לדו-קיום והרב עדתיות ששורה כיום באזור, נוי יוצר על גבי היסטוריה רוויה. הוא חש את שורשי העיר ואת התהוותה המודרנית ופועל בה במרץ בשדה האמנות ובשדה החברתי. נוי מעורב במגוון פרויקטים, אך הוא רואה את עצמו בראש ובראשונה כצייר. הוא מצייר בעיקר בארץ, ועד היום נהג למכור ציורים דרך הסטודיו שלו באופן פרטי. לאחרונה החל להיות מיוצג על ידי גלריה רוזנפלד הידועה בתל אביב, צעד משמעותי אל עבר מעמדו הרשמי כצייר עולה.
דיוקן עצמי בסטודיו, 2016, 80/110 ס"מ.
כצייר פיגורטיבי נוי מצייר את סביבתו המידית וניתן לראות נושאים יומיומיים רבים בעבודותיו, כגון השכונה בה הוא חי ויוצר, חלל הסטודיו וגם את ילדיו. הציור הבא הוא מתוך אחת הסדרות המפורסמות של נוי, בה רואים את ילדיו מתרחצים באמבטיה. כאשר נשאל אודות נושא הפרטיות, נוי משיב כי מרגע שאדם או חפץ עוברים תחת ידיו מתרחש ניכוס אמנותי מסוים, ומושא הציור הופך למעשה לייצוג של עצמו. תפיסה זו, מסביר נוי, מצליחה לייצר פרטיות על אף החשיפה.
שפע, 2016, 59/120 ס"מ. "בצילום לא הייתי מסוגל להראות כך את ילדיי".
ברבים מציוריו של נוי ישנה התייחסות למרחב. שכונותיה של חיפה מתוארות בשעות שונות של היום וניתן ללמוד על אופיין דרך יצירתו. נוי מספר כי על אף שלמד אדריכלות הוא מנסה דווקא ״לתפוס את הרגע״ בפשטות, ללא דקויות, באמצעות צבעוניות חיה ומקצב מהיר.
נהר, 2016, 60/55 ס"מ.
אספלט ורוד, 2016, 200/135 ס"מ.
כמו כן, בהמשך לחקירתו המרחבית נוי מתאר בציוריו התיישבויות ערביות באזור מגוריו. בשנים האחרונות יצר סדרת ציורים מונוכרומטית עם נגיעות צבע מרצדות בקנה מידה גדול. יצירות אלה מעבירות את התחושה שהצופה מסתכל על הנוף הממשי.
מג'דל שמס, 2016, 120/120 ס״מ.
מלבד נופים ודיוקנאות נוי מצייר גם טבע דומם ובעלי חיים. הציור הבא נוצר מהתבוננות בציפור מסוג שלדג ננסי שמצא מוטלת פצועה מחוץ לסטודיו. הציור עצמו נעשה בקנה מידה גדול (2X2 מ׳), וניתן לראות דרכו כיצד נוי אוהב להגדיל דווקא את הדברים הקטנים. זוהי חלק מתפיסת עולמו - קודש אמיתי נמצא בחול, בפשטות. לעתים זה מתבטא בנושא הקטן והשולי, לעתים בגיר הזול אותו הוא משלב בציוריו ולעתים בקומפוזיציה טבעית ולא מתאמצת.
שלדג ,2016, 175/210 ס"מ.
סגנון היצירה החופשי של נוי מאפשר לו ליצור בטבעיות ואף ״בקלילות״. לרוב נדרשים לו שלושה מפגשים עם בד הציור, תהליך עבודה אותו פיתח עם השנים. את הדיוקן הבא של יהודה יציב יצר באותה אינטואיטיביות כתמית שמאפיינת אותו. עבודתו המהירה מאפשרת לו לתפוס את הדמות ברגע נתון, וניתן לראות בציוריו תיעוד רגיש לקרני האור המרצדות.
יהודה יציב, 2016, 50/45 ס״מ. הנחת כתמים חופשית ומהירה.
בנוסף ליצירתו האמנותית, נוי שותף ליוזמות אוונגרדיות שונות הפורחות בשנים האחרונות בחיפה. פריחה זו מאפשרת לאמנים חשיפה רחבה לקהל, ומשפיעה רבות על תחום האמנות החזותית בעיר. בשנת 2012 נוי היה שותף להקמת ״האגף השני גלריה לאמנות״ - חלל אמנות אלטרנטיבי שהוקם על ידי קבוצת אמנים חיפאית. חברי הקבוצה קיבלו מהעירייה חלל שנהרס כליל עקב שריפה. הם בחרו להשאיר את קירות החלל מפויחים ו״חשופים״ כפי שהשרפה הותירה אותם, ובנו בתוכו חללי סטודיו, קולנוע ניסיוני, לאונג' סדנאות, גלריה ובר.
״האגף השני״. חלל ״חשוף״ שהחל כתערוכת פופ-אפ של שלושה חודשים ולבסוף פעל במשך שנתיים תמימות.
״האגף השני״ נסגר לאחר שנתיים של פעילות, ומיד אחר כך נוי וחבריו פתחו חלל אלטרנטיבי חדש בעיר התחתית בשם ״שער 3״. הפעם יצרו מקום שנראה ומתפקד כמו גלריה מסורתית, אך למעשה משמש כחלל פתוח לאירועי אמנות מגוונים. המקום הפך לביתם של זרמי שוליים שונים, ובערבים ניתן ליהנות בו מג'אמים של מוזיקה אקספרימנטלית, ערבי שירה עכשווית, מיצגים, תערוכות אמנות, הרצאות, ערבי שיח ועוד.
״תרשום אני ערבי״, הקרנת סרטה של איבתיסאם מראענה בגלריה ״שער 3״.
כיום, נוי מתכונן לתערוכת יחיד שעתידה להיפתח ב-16 לפברואר בגלריה רוזנפלד. בתערוכה יציג ציורים בעיקר מן השנה האחרונה - גוף עבודה פיגורטיבי, אינטנסיבי, רווי צבע וגדוש במחוות אקספרסיביות למציאות חייו של האמן וסביבתו.
ניתן לעקוב אחר עשייתו של בעז נוי גם בעמוד אמן שלו באתר Israeliartists מבית מאסטרפיס.
