"ציור הוא ביטוי לעכשיו"
יערה אורן (33), חיה ויוצרת בתל אביב, בוגרת לימודי אמנות במדרשה לאמנות בבית ברל (2009). במהלך לימודיה התמחתה בצילום, ובשנים האחרונות מתמקדת בציור.
אורן חיה ויוצרת בשכונת שפירא בדרום תל אביב לדבריה מתוך "חיבה לאזורי שוליים". הסטודיו שלה ממוקם במקלט ציבורי בלב השכונה, כחלק מתכנית הקצאת המקלטים לאמנים של עיריית תל אביב.
מונינג #2, 2011, שמן על נייר, 42X30 ס"מ.
לאחר שסיימה את לימודיה בשנת 2009, אורן החלה להתעמק בעולם הציור דרך שפה פיגורטיבית, התבוננות בטבע דומם וציור מתוך תצלומים. בסשנים מהירים היא רשמה דמויות וחפצים מסביבתה המיידית.
רקדנית, 2011, שמן על נייר, 20X30 ס"מ.
עם הזמן באופן טבעי תכני הציורים הושפעו יותר ויותר מסביבתה. הממד הפיגורטיבי הועשר במשטחי צבע אחידים והשפה הציורית הפכה לגאומטרית ומופשטת יותר. מעניין לראות כיצד העניין הגובר בחיבור בין הדמות לרקע הלך והתפתח.
דיוקן עצמי בבית חדש, 2013, שמן על נייר, 60x42 ס"מ.
משטחי צבע נרחבים, חקירה גיאומטרית, תיאור פיגורטיבי, צבעוניות עצמאית והאחדה בין הדמות לרקע.
עם המעבר לסטודיו מרווח יותר, ממדי העבודות גדלו וחלה התפתחות נוספת בגיבוש השפה הציורית. עבודות אלה, אשר הוצגו השנה בתערוכת היחיד שלה בגלריה רוזנבך בירושלים, מזמינות אותנו לצלול פנימה לשיטוט במרחבי הצבע והצורות. הקשר לסביבה מתקיים באופן פתוח יותר והדימויים הנגלים הם של מרחבי חוץ ופנים אשר מתמזגים זה בזה. ניתן לראות במשטחי הצבע מרכיבי מבנה- קירות, דלתות, חלונות והאורנמנטים הקוויים מהווים מעין סבכות אשר מסמנות את הגבול והמפגש עם החוץ.
חדר הבת, 2016, 150X170 ס"מ, שמן על קנווס. הפשטה ופירוק מעמיקים יותר של הדימוי המצויר
ציוריה נולדים מסביבת העבודה הפיזית, כשעברה לסטודיו החדש שלה גדל גם פורמט ציוריה.
קשקשנית, 2016, 130X130 ס"מ, שמן על קנווס.
אורן מספרת ששמות הציורים תמיד עולים תוך כדי תהליך היצירה, ושבתקופה האחרונה עולים לה שמות נקביים.
לימונים, 2015, 100X120 ס"מ, שמן ואקריליק על קנווס.
ציור עבורה זו תנועה שחשים ממקום נקי מהפרעות בו ניתן לא לחשוב על דבר או כדבריה "ציור הוא ביטוי לעכשיו".