דבורה ספז /  שירת מירבלה
אוצרת: דניאלה טלמור

דבורה ספז מבקשת לחזור ולגעת בעבר, על מנת לחשוף אותו להווה ולגלות בו צדדים חדשים. יצירתה מציגה התבוננות מעמיקה וטורדת בעצם הקיום, בתבניות הפנימיות שלו, ובחיבורים שהוא מכיל בין החומר לרוח, ובין הפרט למרחב.
ספז שואבת את השראתה מעולם עיצוב האופנה והתלבושות ממנו באה, ומהתרבות הפריזאית שספגה בבית משפחתה. יצירתה מורכבת מקולאז'ים הבנויים מצילומי דיוקן שלה עצמה, שאותם היא גוזרת, מדביקה, וחוזרת ומצלמת מחדש מספר פעמים, עד שמתקבלת תוצאה שמשביעה את רצונה.
סדרת הקולאז'ים מורכבת מחלקי תצלומים, שבהם עיוותה האמנית את דמותה, ולאחר מכן הדביקה אותם בשכבות. התצלומים לקוחים מתוך מיצג שיצרה ספז, שבמהלכו החליפה תלבושות, פאות ואיפור, כך שמתצלום לתצלום התחלפה דמותה ועטתה מראה חדש. גם הסביבה המבוימת שברקע כל תצלום משתנה, ומשווה לכל תצלום אווירה אחרת. 
בעבודת הווידיאו "מירבלה" מיצג (פרפורמנס) בו מופיעה האמנית כשהיא מדברת בשלושים שפות שונות. הטקסט הרב לשוני של העבודה בסיסי מאוד, ומתייחס לפעולות השגרתיות שאדם מקיים ביום-יום, מרגע הקימה ועד לכתו לישון. בצורה שבה מדקלמת אותו האמנית הוא נשמע כמו רצף של הוראות מכאניות להפעלת בובה-אישה.