הכל כשורה

תערוכה קבוצתית חדשה לאמנים איתמר מנדס- פלור, סימה מאיר ורחל קיני בגלריה הקיבוץ. כלל העבודות המוצגות בתערוכה הן עבודות פיגורטיביות, אשר נעשו בתהליך עבודה עמלני. במבט ראשון נראה כי העבודות מתחקות אחר עולמות קרובים ומוכרים, אך במבט שני יגלה הצופה סטיה או הטעיה שמביאה איתה מבט ביקורתי.

ציוריה של סימה מאיר הם ציורים קטנים הנעשו בטושים על פורמאיקה, ונראים כמו רקמה פלסטינאית. למעשה, היא יוצרת זיוף של הריקמה הפלסטינאית, כאשר הפורמאיקה הלבנה והטושים משנים את אווירת הריקמה המוסרתית והופכים אותה למערבית יותר באופיה. מאיר מבודדת מוטיבים מתוך דגם הריקמה, ובציוריה הם הופכים להיות דמויות שהן ספק אנושיות וספק דמויות הלקוחות מתוך משחק מחשב. כך, הריקמה המסורתית, שתפקידה להנציח את הסדר הקיים, מתחילה לפתע לערער עליו.

רחל קיני מציגה את ציורה ״כפר״, ציור גדול (210/110 סמ') שהקומפוזיציה שלו נוצרה מצרוף של ריקמות פלאסטינאיות שהאמנית מצאה בשק ליד פח. את הריקמות היא גזרה ושילבה ביחד בציור, שבמבט ראשון מטעה את הצופה שעשוי לחשוב שמה שמוצג לפניו הן הרקמות עצמן. קיני תופסת את העבודה כפעולה, במהלכה היא נכנסת לעשייתה של האישה הרוקמת ומזדהה איתה. היא מגבילה עצמה בכוונה, ומדייקת ככל שהיא יכולה. בפעולה הציורית היא מקבצת יחד את גזרי הרקמות לתוך ״כפר״, אשר נבנה מתוך החוטים הפרומים, מתוך הריק שבתווך. 

איתמר מנדס- פלור מציג פסל קינטי בשם ״נחש״. הפסל עשוי מענף ברוש שפורק והורכב מחדש, שניתנו לו חיים חדשים ומשמעות חדשה. הפסל מונע ע״י מערכת מכנית גלויה העשויה מחוטים המזכירים אריגה בנול ואת ה״ריקמות״ שמופיעות בעבודות האחרות. האמן משתלט על החלל כמעט במלואו על מנת לפרוס את מערכת החוטים ולהפעיל את מנגנון ההפעלה. כך, הוא מתדמה לבורא שמחזיר את קסם הבריאה, את הטבע ואת הנחש לחיים.

אוצרת: יעל קיני.