פוסט-פוסטמודרניזם ≠ אוטופיה | אשכול תערוכות
תערוכות אלה בוחנות תופעת ה"פוסט-פוסטמודרניזם" כמכלול התגובות לזרם הפוסטמודרניזם של שלהי המאה העשרים. 
אשכול התערוכות מחולק לשלושה פרקים המתייחסים לאוטופיה כייצוג של תקווה לשינוי פוליטי-חברתי וכמוטיב באמנות עכשווית. הפרק הראשון עוסק בירושלים, כסמל מרחב הנצחי בו מתמזגות כל הישויות לכדי אחדוּת. הפרק השני מציג את הזיקה בין המודרניזם הישראלי בשנות השבעים, שהתאפיין בעיסוק באפשרות לתיקון סדרי עולם, ובין האמנות העכשווית. הפרק השלישי בוחן את החזון העתידי של כינון אופני חיים חדשים. בהקשר זה נבחנים האידיליה האבודה של החזון הציוני, עולם המיתוסים של יוון הקלאסית, "סדרי העולם החדש" של הפוסט-קולוניאליזם, וכן האוטופיזם של העולם הטכנולוגי.