שקיעה נוגה 

תערוכה חדשה לאמנית יוכי שרם בבית האמנים תל אביב. בתערוכה יוצג מיצב של האמנית, שהוקסמה מהמיתוס הוונציאני עת שהציגה בביאנלה לאמנות בוונציה. שרם קיבלה השראה מהעיר היחודית, שכונתה על ידי מרקו פולו ״אפרודיטה מאבן שעולה מהמים״, וגילתה עיר שהיא מצד אחד יפה, חושנית ורומנטית, אך בו בזמן גם נרקבת ודועכת. המיצב של שרם הוא מיצב רב שכבתי המשלב, כמו העיר ונציה עצמה, ניגודים רבים: עבר והווה, מציאות ודימיון, רומנטיקה וריקבון אפוקליפטי אקולוגי מעשה ידי אדם. 

עבור הצבתו המחודשת של המיצב בבית האמנים בתל אביב הוא עובד, ומקבל כעת משמעויות חדשות שהן למעשה אלגוריה לאקטואליה של תקופתנו. השילוב בין האסתטיקות השונות של המיצב, המונה רישומים, צילומים, פיסול וקולאז׳, קורא לדיון מחודש אודות האמנות כאקט קונספטואלי, וכמטאפורה על מציאות תרבותית עכשווית, בה הגבולות של המוסר הולכות ומתעמעמות. האמנית מנכיחה את מצב ים המלח והיעלמותו, ומשווה את התופעה לתופעה של עליית מפלס המים בוונציה ושקיעתה העתידית של העיר.

במיצב, וונציה מוצגת כשוקעת תרתי משמע. האמנית יוצרת מחזה אבסורדי וסוריאליסטי על ידי רישומי הנוף הוונציאני שתלויים על הקירות ומטילים צלליות. במרכז, מוצג פסל המתאר את השקיעה הפיזית של וונציה, שמדגיש את הסוף הטראגי של העיר. זוהי שקיעה אלגורית של תקווה ונאורות לצד שחיתות חברתית, זלזול בסביבה ופגיעה אקולוגית שהאדם המודרני גרם. הריקבון וההתפוררות הפיזיים משקפים את הריקבון וההתפוררות המטאפיזיים. 

אוצר: אריה ברקוביץ.