הלכתי וחזרתי

תערוכה חדשה לאמן יוסף גטניו בבית האמנים תל אביב. גטניו הינו צייר ואמן יוצא דופן בנוף האמנות הישראלית, כאשר בציוריו ישנה צבעוניות עזה ומאפיינים של אימפרסיוניזם, אמנות פופ ומופשט לירי. 

ביצירותיו הרגישות והכנות, עומד במרכז הדימוי האנושי, אשר מופיע כדמויות אנונימיות, רפטטיביות ויומיומיות. הדמויות הללו מכילות עירוב של דמיון ומציאות, רוח וגוף, פיגורטיבי ומופשט. בציורים של גטניו מרקם צבעוני עשיר, אשר מעניק להם מקצב דינמי שהוא מטאפורה לרחוב הסואן. סצינות הרחוב אשר מופיעות ברבים מציוריו הן מעין שילוב של אווירה צרפתית ושל העיר תל אביב, אשר משמשת לו כמקור השראה מרכזי. גטניו מתייחס בציוריו גם לאור הישראלי שמופיע בציוריו בצבעים חמים וחזקים.

גטניו עובד ומצייר מתוך התרשמותו וזכרונותיו משיטוטים ברחבי העיר. בסטודיו הוא מעביר את הדחף הספונטני שעולה מתוך הריחות, הדמויות, הרעש והצבעים שבהם נתקל בטיוליו ברחובות. כל אלו הם למעשה חומרי הגלם לעבודתו. האמן בורא בעבודותיו עולם אישי, פיוטי ודינמי, בו האסתטי והחושני פועלים במקביל ויוצרים ציורים בעלי אופי אמנותי יחודי. 

אוצר: אריה ברקוביץ.