אוצרת: עדי גורה
24.3-28.4.2016
בתערוכת היחיד השלישית בגלריה של האמן ראובן ישראל מוצגות עבודות פיסוליות מהשנתיים האחרונות. חלקן אנכיות, אחרות שעונות על הקיר, חלקן שכובות על רצפת הגלריה. גופים וצורות שבמבט ראשון נראים כחלקי מתכת, פלסטיק ופורצלן המסתירים את זהותן כעצמים יחידניים שיוצרו בניסור, הדבקה ושיוף של לוחות MDF (עץ לבוד תעשייתי) שניצבעו בקפידה. בכולם שזור מכנה משותף אחד: מוט נחושת שבמקור נועד להארכת חשמל.מוטות הנחושת מחוללים את העצמים הנפרדים לכדי ארועים פיסוליים. בחלק מהמקרים המוטות משמשים כגורם מאחד, מעין שיפודי ענק של צורות וצבעים שהתחביר שנוצר בין החלקים השונים יוצר נרטיב פיסולי. במקרים אחרים המוטות משמשים כגורם מקטב, חלקים שקולים זה מול זה כשבתווך המוט. 
ישראל בעבודתו מחפש דרך דחוסה וסימבולית לכתיבת מידע ולהצגת קשר כמותי בין גורמים רבים. שורה של הנחות יסוד הכתיבו את סך הפעולות שהובילו ליצירת הפסלים הללו, שלובשים ופושטים משמעויות בהתאם להקשרים ולמשקלים הנוצרים בין סך החלקים.
בשם התערוכה Formula, מסתתרת המילה Form, מילה מרובת משמעויות: צורה, תבנית, מתכונת, סידור, טופס, נוהג, דפוס; וכפועל: עשה, יצר, פיתח, יסד. אחת האסוציאציות שעולות מהשם פורמולה היא תחליף חלב האם שנותנים לתינוקות. ישראל מצהיר בשם התערוכה שגם עבודותיו הם תחליף: עבודת יד שמדמה פס יצור, עץ שמתחפש למתכת ופלסטיק, פסל שמתחפש למוצר שימושי.  

*צילום הצבה: אלעד שריג