רכבת תחתית

תערוכת יחיד לאמן שי- לי עוזיאל בבית האמנים בתל אביב. בתערוכה, יציג עוזיאל את המיצב ״רכבת תחתית״, העוסק בקידוחים וחפירות שבו בזמן גם הופכים את העיר וגם מניחים את התשתיות שלה, ואולי יהפכו יום אחד לתוואי התחבורה הראשי בה.

 העיסוק בעיר ובעירוניות הוא עיסוק מרכזי אצל עוזיאל, שחי ופועל בה. הוא משוטט בעיר, ומקבל השראה מהשכונות, התחנה המרכזית, הזונות, הנרקומנים, המהגרים- מהשוליים.  כחלק מהיצירה האמנותית שלו, הוא רוקם פעולות חברתיות שבמרכזן מערכות יחס שונות בין המקום ובין יצירת האמנות. עוזיאל יוצר אנקדוטות ומשנה את ההיררכיה, תוך שהוא מעלה את הבנאלי והמובן מאליו והופך אותו לדבר נשגב. כך, הוא מציע מבט אחר בפעולה אמנותית ופוליטית. 

במיצב ״רכבת תחתית״, יוצב פסל רכבת המדמה מבנה של מכלי אשפה בחלל הגלריה. עוזיאל רואה בפחי הזבל העירוניים מעין כפסולות שמכילות שאריות של החיים והתרבות, שהופכים לחומר מעורר דמיון, שמספק תמונת מצב חברתית. כחלק מהעיסוק שלו באשפה, עוזיאל מרבה להשתמש במוצרי מזון בעבודתיו. לדוגמא, נראה שהנוסעים שנמצאים בקרונות השקופים עשויים מגרעינים, פריכיות ובננות לצד חלקי חומר שונים: הוא עושה שימוש בזבל, ומרכיב אותו מחדש לידי יצירת אמנות.

עבור האמן, תחנת הרכבת היא מיקרוקוסמוס שנוצרות בה דרכים מרושתות המובילות לגלובליזציה. המערכת הזו מתנהלת בפיקוח ודייקנות, ועוזיאל רוצה לבקר את המשטור השולט בה ולמצוא לו אלטרנטיבה. אוצרת: אורלי הופמן.